ניתוחי דלף לדיאליזה

ניתוחי דלף לדיאליזה

לפניכם מאמר מקיף אודות ניתוח דלף לדיאליזה







רקע:

דיאליזה מבצעים במצב של אי ספיקת כליות על מנת לנקות את הדם מרעלים וחומרים בלתי רצויים המצטברים בדם.  כדי לבצע דיאליזה יעילה, צריך להעביר נפח דם גדול מהגוף אל סליל הדיאליזה, ושם יעבור סינון מהחומרים הבלתי רצויים והרעלים המצטברים בו בשל אי ספיקת הכליות. החיבור הנגיש ביותר הוא וריד תת עורי אותו ניתן לדקור על ידי מחט הדיאליזה. ברם וריד רגיל הוא קטן ואינו מסוגל להעביר דרכו את נפח הדם הרצוי לדיאליזה. בעורקי הגוף קיימת ספיקה מתאימה אך העורקים ממוקמים עמוק מפני השטח ולא ניתן לדקור אותם באופן חוזר לצורך הדיאליזה.


לפיכך, יש צורך ליצור חיבור בין עורק לווריד (מתחת לעור) כך שבווריד תתפתח זרימת דם גדולה, כמו בעורק. זרימה כזו תאפשר את נפח הדם הרצוי ב"צינור" נגיש מתחת לעור אליו ניתן להתחבר באופן שגרתי לצורך העברת הדם אל סליל הדיאליזה. חיבור שכזה בין וריד לעורק נקרא בשפה המקצועית שאנט (או דלף או פיסטולה) לדיאליזה.


יצירת החיבור בין הווריד לעורק נעשית בניתוח, בהרדמה מקומית בד"כ. לאחר כ 4-6 שבועות, הווריד מתמלא דם שמגיע מהעורק והולך ומתנפח. ניתן לראות על פני היד התפתחות של ורידים גדולים ונפוחים, המעידים על זרימת דם גבוהה.




ישנם מספר סוגי דלפים לדיאליזה:

דלף טבעי - פיסטולה

חיבור בין עורק לווריד הנעשה מתחת לעור. המיקום בדרך כלל באזור שורש כף היד או המרפק. המנתח עושה הערכה טרם הניתוח לגבי מיקום יצירת הדלף. הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית ולאחר הניתוח נשארת צלקת באורך 2-3 ס"מ. באזור של הדלף ניתן לחוש ברטט שהוא הסימן העיקרי לכך שהדלף מתפקד.


כעבור מספר כ 4-6 שבועות הדלף "מבשיל" וזרימת הדם בו עולה, הווריד גדוש ויש נפיחות מעל לפני העור. הצוות הרפואי בודק ועוקב אחר בשלות הדלף וכאשר הוא מוכן, ויש צורך, ניתן להתחיל ולהשתמש בו לדיאליזה.


דלף מלאכותי – "וריד סינטטי"

ישנם מקרים בהם אין לחולה ורידים שטחיים המתאימים ליצירת דלף. במקרים אלו משתמשים בשתל מלאכותי העשוי מחומר סינטטי. השתל מוחדר בניתוח אל מתחת לעור ומחובר בקצהו האחד לעורק ובקצהו השני לווריד מרכזי יותר ועמוק. החיבור נעשה מתחת לעור. לאחר כ-2-3 שבועות ניתן כבר להתחיל ולהשתמש בגרפט לדיאליזה.

סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח דלף:


Ø   זיהום המתפתח באזור הניתוח.

Ø   דימום חיצוני באזור הניתוח.

Ø   דלף לא מתפקד - במידה ולא חשים ברטט וכן לא ניתן לשמוע אותו עם סטטוסקופ יש אפשרות שהדלף לא מתפקד וצריך להגיע מיד למחלקה. 

Ø   בצקת הנוצרת בגפה עם הדלף - הבצקת מתבטאת בנפיחות וכאבים והיא יכולה להופיע ביממה הראשונה לאחר הניתוח או מספר ימים לאחר מכן.  במקרים אלו רצוי להרים את הגפה לפרקי זמן ארוכים ככל שניתן.

Ø  חוסר אספקת דם לאצבעות  - חוסר אספקת דם לאצבעות הוא סיבוך מאוחר בד"כ של הניתוח. הוא מתבטא בנימול, אצבעות כחולות וקרות, הגבלת תנועת האצבעות וכאבים. הסיבוך מחמיר פעמים רבות בזמן הדיאליזה. הוא דורש פנייה מיידית לצוות הדיאליזה ובדיקת כירורג כלי דם.

Ø  מפרצת מדומה (אנוריזמה) - מפרצת מדומה היא התרחבות הווריד במקום מסוים וזה מתבטא בנפיחות בולטת באזור של חתך הניתוח. לעתים יש צורך בניתוח נוסף לתיקון המפרצת.

איך לשמור על הדלף?    

Ø      אין לקחת בדיקות דם מוורידים ביד המיועדת לניתוח דלף לפני ואחרי הניתוח. 

Ø      אין למדוד לחץ דם ביד המיועדת לניתוח דלף לפני ואחרי הניתוח. 

Ø      אין להרכיב עירוי ביד המיועדת לניתוח הדלף לפני ואחרי הניתוח. 

Ø      יש להימנע מכל לחץ על היד המיועדת לניתוח דלף לפני ואחרי הניתוח. 

Ø      יש להימנע מנשיאת משאות כבדים ביד של הדלף. 

Ø      אין לבצע החדרת צנתר לווריד התת-בריחי בצד היד המיועדת לניתוח דלף לפני ואחרי הניתוח. 

Ø      יש לעקוב אחר הרטט על פני הדלף פעמיים ביום באמצעות הנחת אצבעות מעל הצלקת הניתוחית    והרגשת הרטט. בכל מקרה של העלמות הרטט - יש להודיע מיד לצוות במכון הדיאליזה.