מפרצת באבי העורקים

מפרצת באבי העורקים

לפניכם מאמר רפואי אודות מפרצת באבי העורקים הבטני

רקע

אבי העורקים הוא שמו של העורק הראשי, אשר יוצא מהלב וממנו מסתעפים דמוי ענפים המספקים דם לכל חלקי הגוף, מפרצת באבי העורקים הבטני נקראת גם הותין ובלועזית אאוטרה. ההותין עושה דרכו מהלב לכיוון הראש ומתעקל בקשת לכיוון אחורי וממשיך מטה לאורך כל עמוד השדרה בבית החזה והבטן עד להתפצלותו באגן לכיוון הרגליים. לאורך מהלכו של ההותין מסתעפים סעיפים המספקים את הראש והגפיים העליונות, עמוד השדרה, הקיבה והמעיים, הכליות. קוטרו של הותין באדם מבוגר הוא כ- 2-2.5 ס"מ.

מפרצת של עורק היא למעשה התרחבות של מקטע מהעורק וזה יוצר בליטה בצורת בלון.
מפרצת באבי העורקים היה התרחבות של הותין. מפרצת כזו יכולה להתפתח לכל אורך הותין אך למעלה מ90% ממקרי מפרצת הותין קורים בבטן באזור שמתחת לעורקים של הכליות. כאשר ההותין הבטני גדל לקוטר של מעל 3 ס"מ הוא מוגדר כמפרצת.




מתי המצב מוגדר כסכנה?

ככל שהמפרצת גדולה יותר, כ גוברת הסכנה לפריצה או קרע, בדיוק כפי שקורה כמנפחים בלון יותר מידי. מחקרים הראו כי מפרצות קטנות, בגודל שלא עולה על 5 ס"מ אינן דורשות התערבות, אך כן דורשות מעקב שכן הסיכון של קרע בקוטר קטן הוא נמוך מאד. מאידך, כאשר המפרצת גדלה ועולה על 5 ס"מ, משמע שיש צורך בהתערבות כדי למנוע קרע.
קרע במפרצת הוא מצב אשר מסכן חיים. מדובר דימום פנימי מסיבי והסיכוי לשרוד קרע שכזה גם בטיפול ניתוחי מיטבי הוא נמוך מאד, למעשה 80-90% מאלו שמאובחנים עם קרע של מפרצת הותין לא צולחים את הטיפול ומתים.


למי יש סיכוי לפתח מפרצת?
בארץ ישראל מטופלים כ - 400 מקרים של מפרצת הותין הבטני מדי שנה. מאות חולים אינם מאובחנים ומטופלים משום שאין תכנית כלל ארצית לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית באמצעות בדיקת אולטרסאונד חד-פעמית. תכנית כזו עשויה להציל את חייהם של מאות חולים בשנה בישראל. במספר מדינות מערביות, כולל ארה"ב ואנגליה, הונהגו תוכניות לאומיות לגלוי מוקדם של מפרצות אאורטה בקרב האוכלוסייה הבנה כי סיכויי ההישרדות במקרי קרע וניתוח דחוף קטנים ביותר (כאמור עד כ-90% תמותה ורק 10% הישרדות) לעומת סיכויי ההישרדות בטיפול אלקטיבי ומתוכנן הם של 95-99% (קרי, עד 5% תמותה בלבד).


מהי קבוצת הסיכון להתפתחות מפרצת:

קבוצת הסיכון היא גברים (פי 5-8 מנשים), מעשנים, חולי יתר לחץ דם ומחלות לב וקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים עם מפרצת. מאחר ואין סימנים מקדימים ואין תכנית סקר לאומית הרי שמפרצות רבות מתגלות באופן אקראי בעת בדיקת הדמיה, אולטרסאונד או  CT, המבוצעות בשל סיבה אחרת.

מומלץ לאנשים המשתייכים לקבוצת הסיכון לשקול פנייה לרופא המשפחה ולבקש בדיקת אולטראסאונד לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית:

גבר מעל גיל 65 +/- עישון

 אישה מעל גיל 65 עם סיפור משפחתי +/- עישון

 
גבר מעל גיל 50 עם סיפור משפחתי


טיפול ותרופות

מפרצות קטנות מחמישה ס"מ דורשות מעקב צמוד על ידי בדיקת אולטרא סאונד אחת ל 6 חודשים וכן איזון מוקפד של ערכי לחץ הדם. הפסקת עישון היא חובה!

כאמור, מפרצת שקוטרה מעל 5ס"מ זקוקה לטיפול/תיקון שכן הסיכון לקרע גדול משמעותית מהסיכון שבתיקון. קיימות שתי שיטות טיפול מקובלות:

האחת- ניתוח בטני פתוח והחלפת הקטע העורקי המורחב על ידי שתל סינטטי. זהו ניתוח אשר קיים עם שינויים ושיפוריםכבר משנות ה-60 של המאה העשרים ואשר הוכח ביעילותו במניעת קרע ובעמידותו לאורך עשרות שנים.

השנייה- פעולה זעיר-פולשנית  (minimally invasive). צנתור לאחר חשיפת עורקי המפשעות, והחדרת תומכן מכוסה (Stent Graft) אל תוך אבי העורקים; מעין "צינור לתוך צינור".