זהירות מפרצת

זהירות מפרצת

מפרצת?... זה יכול לקרות גם לך!
ד"ר עופר גלילי, מנהל היחידה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר מדוע בדיקה קטנה יכולה להציל חיים.

בשבוע שעבר, הגיע גבר בן 59 לחדר המיון של המרכז הרפואי הלל יפה כשהוא סובל מכאבי בטן וגב תחתון. בדיקת CT מהירה הוכיחה כי האיש סובל מקרע חמור של אבי העורקים הביטני, שגרם למערכות גופו לקרוס בזו אחר זו. האבחון המהיר והעובדה שהוכנס במהירות לניתוח לאיחוי הקרע ועצירת הדימום – הצילו את חייו. "עם זאת", מציין ד"ר עופר גלילי, מנהל היחידה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי הלל יפה, "מדובר במקרה שהוא נדיר ביותר, משום שקרע שכזה מביא ב- 80% למוות, תוך שעתיים- שלוש ופחות". 


מפרצת היא מצב שבו קיימת הרחבה פתולוגית של העורק (כל עורק) בלמעלה מ- 50 אחוזים מהקוטר הנורמלי. המקומות השכיחים הם אבי העורקים בבטן (ותין), ולאחריו עורק שקע הברך (עורק פופליטאלי). אריק איינשטיין זכרונו לברכה, היה קורבן של אותה מפרצת, אבל כפי שהוזכר בכותרת המאמר, במדינת ישראל, בכל זמן נתון מדברים על כמות של כ- 10,000 איש שאינם יודעים על קיומה של מפרצת בגופם, כזו שהולכת ומעמיקה ועלולה להסתיים בהתרחבות מסכנת חיים. 


למה זה קורה?


"הסיבות להיארעות המפרצת, במיוחד בשני האזורים שהוזכרו לעיל, אינן ידועות", מסביר ד"ר גלילי. "ייתכן שמדובר באזורים רגישים יותר להתרחבות עקב המבנה של דופן העורק. מה שכן ידוע הם גורמי הסיכון להיווצרותה. יתר על כן, רוב האנשים לא ירגישו בסימנים כלשהם שיעידו על הימצאותה של מפרצת באבי העורקים, ומכאן החשיבות הרבה לבצע אבחון מוקדם. פעולה פשוטה של בדיקה עשויה בהחלט להציל חיים". 


לכו להיבדק – גורמי סיכון ואחרים


הסיכון להיווצרותה של מפרצת עולה עם הגיל, זאת משום היחלשות דופן אבי העורקים עם השנים, באופן טבעי (או תורשתי). דהיינו מעל גיל 65, ויש הטוענים שכבר מגיל 50. מפרצת אף שכיחה יותר בקרב גברים מבקרב נשים (פי 5 עד 8). גורמי סיכון חשובים נוספים הם עישון, והיסטוריה משפחתית (קרבה מדרגה ראשונה) של מפרצות באבי העורקים. 


חולים במחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלת ראות כרונית (COPD), או חולים במחלות כרוניות המתחילים להרגיש כאבי גב או בטן בלתי מוסברים, נדרשים אף הם להיות במעקב ולוודא הימצאותה של מפרצת, וייתכן – טיפול בה. 


האבחון הנדרש הוא פשוט – בדיקת אולטראסאונד אליה יכול להפנות הרופא המטפל. במידה שמאובחנת מפרצת נדרשת גם בדיקת CT אנגיוגראפית. 


"ראוי לציין כי לא כל מפרצת זקוקה לתיקון מידי", מדגיש ד"ר גלילי, "אבל משעה שאובחנה, דרוש מעקב צמוד בכדי לוודא שהיא אינה גדלה. האינדיקציה לביצוע תיקון בניתוח הינו כאשר המפרצת גדלה לקוטר העולה על 5 ס"מ. 


בהקשר זה קורא ד"ר גלילי לכל מי שמצא עצמו בתוך מאחת מקבוצות הסיכון שהוזכרו, ללכת להיבדק. "לצערי אין בארץ תוכנית מניעתית מובנת לעניין זה, אבל ההמלצה שלי היא לבצע במסגרת בדיקות סקר תקופתיות גם בדיקה בעניין זה. היא פשוטה, זמינה ונמצאת בסל ויכולה בהחלט להציל חיים". 


יש לי מפרצת - מה עכשיו?
עד שנות ה-90' הטיפול במפרצת היה ניתוח שבו הוחלף מקטע העורק החולה והמורחב בעורק סינטטי. מדובר בניתוח שעדיין בשימוש בחלק מהמקרים, שדורש מיומנות גבוהה של הכירורג. ההתאוששות והחזרה לשגרה מניתוח כזה הייתה ועודנה זמן רב (כמעט חודשיים). 


בשנות ה-90' פותח תומכן מכוסה בד (סטנט), שמוכנס דרך עורקים במפשעות, מובל אל האזור של העורק המורחב ומותקן כצינור בתוך צינור. התומכן מאפשר ניתוב של הזרימה בתוכן, מה שמבטל את ההתרחבות בעורק ואת הסכנה לקרע. 


הטכנולוגיה הזאת שוכללה, ולמעשה, היום, מרבית תיקוני המפרצות, בארץ ובעולם, (כ- 90% מהמקרים) נעשים בשיטה אנדו וסקולרית. שיטה זו מאפשרת התאוששות מהירה מאוד. ביום שלאחר הפעולה המטופל כבר יכול לרדת מהמיטה בכוחות עצמו ותוך 3 ימי אשפוז, אם הכול תקין לחזור לביתו. 


במרכז הרפואי הלל יפה מבוצע הניתוח הזה, שהינו ניתוח זעיר פולשני (ניתוח המבוצע דרך שני חתכים קטנים באוזר המפשעה). ניתן לבקש הפניה מהרופא מטפל למרפאת היחידה לכירורגית כלי דם, שם יבוצע המשך הבירור, המעקב, ובמידת הצורך יופנה המטופל לביצוע הניתוח. 


"כאמור, המלצתי היא שכל גבר מעל גיל 65, ואפילו מעל גיל 50, בוודאי אם הוא מעשן, וגם אם הוא מרגיש בכושר שיא, ילך ויבצע את הבדיקה הזו באופן שגרתי לפחות פעם בשנה", מסכם ד"ר גלילי. "הבדיקה היא פשוטה וכלולה בסל הבריאות, רק צריך להיות מודעים לביצוע שלה".